Moed Katan 27

| 2 min read

Week Of: 2022-02-06
2022-02-08

<<

סיכום הדף Moed Katan 27

HOME/Daf Yomi##Moed Katan

מברין על מיטות זקופות

הברייתא מגבילה את זה רק למי שאין ליבו גס בו - כלומר חבר שאינו רגיל אצלו. רק הוא מברה אותו על מיטה כפויה. אבל אם החבר המברה הוא אחד שרגיל אצלו, מברין אותו על מיטה זקופה כדי לא להכביד עליו מדי.

אבלות על האב והאם שנפלה על אדם בדרך

ממשיך בעסקיו רק אם זה דבר האבד ואם הוא בחבורת סוחרים. אבל אם הוא לבד לא יסחור או שימעט.

ממתי כופין את המיטות

לר אליעזר ממתי שיצא המת מפתח ביתו
לר יהושוע, משיסתם הגולל (כיסוי ארון המת)

ממתי זוקפים את המיטות

בערב שבת? מזמן המנחה. מדין תוספת שבת. ולמרות זאת לא יושב על המיטה הזקופה עד כניסת השבת (חשכה).

כפיית המיטות בבית האבל

כופה את כל המיטות שיש לו בבית. אפילו אם יש לו עשר מיטות בעשרה מקומות שישן בהם לפעמים. ולא רק בבית המת אלא בכל בית של אבלים על המת.

מיטות שצריך לכפותן

היא רק מיטה שמטרתה לשכיבה וישיבה אבל אם זו מיטה שמיוחדת להניח עליה כלים ולא לשכיבה וישיבה לא צריך לכפותה.
דרגש, שזה למסקנת הגמרא מן מיטה מתקפלת של פעם, אין צורך לכפות אלא לזקוף.
מיטה עם נקלטים (שני עמודים לראשה ולמרגלותיה) אין צריך לכפותה מחמת חסרון כיס, אלא זוקפה.

היגיינה בבית האבל

מותר לטאטא ולשטוף את בית האבל וכן לשטוף כלים.
לעניין בשמים (מוגמר), כאשר המת בבית מותר אבל לא יברכו. אבל בבית המנחמים לאחר שקברו את המת לא יביאו את המוגמר כי זה דרך שמחה.

משנה

לא מוליכים את האוכל, לסעודת ההבראה שבבית האבל, בכלים נאים אלא בסלים פשוטים אפילו במועד.
כמו כן, לא אומרים במועד ברכת האבלים כשחוזרים מהלוויה. אבל כן עומדים בשורה לנחם אותם. לא מניחים את המיטה של המת ברחוב כדי לא להרבות בכיה במועד. ומיטות של נשים לא מניחים לעולם ברחוב מפני הכבוד (שמא יצא דם ויתבזו)

גמרא

תקנות שניתקנו שלא לבייש את שאין להם

לא להביא לאבלים אוכל בכלים מהודרים, שהיו העניים מתביישים ולכן תיקנו בסלי נצרים.
תיקנו שלא להשקות את העניים אלא בזכוכית צבועה (זולה).
תקנו שלא לגלות פני המת כי חלקם היו שחורים מרעב, תיקנו שלא לבזותם.
תקנו שכל המתים יוצאו במיטת קרשים פשוטה.
תקנו שיניחו את המוגמר (בשמים) תחת כל המתים, מפני חולי המעים שהיו מסריחים.
תקנו שיטבילו את כל הכלים שנשים השתמשו בהם לפני מותם, מפני כבודם של נידות החיות.
כנ"ל לגבי זבים.
תקנו שיקברו את המתים בבגדי פשתן פשוטים.

הספד במועד לתלמיד חכם

מותר רק בפניו (בפני מיטתו) או ביום השמועה (שנתקבלה).

דיני אבלים

  • אם נענע ראשו בסימן שהתנחם כבר, לא רשאים להמשיך לנחמו.
  • אבל אינו חייב לעמוד בפני הנשיא
  • אם עמד, לא צריך לחכות לאישור לשבת (אחרים חייבים להמתין שיאמר להם שבו)
  • אבל אסור לאכול לחם משלו, אלא משל אחרים.
  • מת בעיר ואין חברא קדישא, כולם אסורים בעשית מלאכה, אלא לדאוג למת.
  • לא יבכה על מתו יותר מדי (שלשה ימים), שמא יקבל אבלות יותר גרועה.
  • על מי שהלך לעולמו ללא בנים מותר כן לבכות יותר משלשה ימים)